שאלה שנשאלת פעמים רבות נוגעת למדיניות הרשויות בארה"ב לגבי בני או בנות הזוג של אותם מקבלי ויזה, שלא פעם מעוניינים להצטרף אליהם לשהייה באחת ממדינות היבשת. המאמר הנוכחי מציג את התנאים לקבלת היתר הכניסה הזה, אופן ביצוע ההליך וסוגיות חשובות אחרות שחשוב לדעת על הנושא.
ראשית: ההגדרה של נלווים
כצעד ראשון, יש להתייחס לכך שהגשת בקשה לויזה בעקבות מקבל הויזה העיקרי יכולים להגיש רק בן או בת הזוג שלו כפי שמוגדר בהליך נישואין (בעל או אישה), יחד עם ילדיהם (אם האחרונים הם מתחת לגיל 21).
בני זוג שלא רשומים כנשואים בישראל, ילדים אשר בוגרים מגיל 21, הורים, אחים או קרובי משפחה אחרים לא יכולים לקבל ויזה נלווה. באפשרותם להוציא ויזה לביקור קרובי משפחה – זוהי ויזת B1 או B2 הסטנדרטיות – אבל זה כמובן סיפור אחר.
חשוב לשים לב שלמרבית סוגי הויזות בארצות הברית, יש גם ויזה נלווית, המיועד לבן או בת הזוג של מגיש הבקשה לויזה. ויזות F2 או M2 מיועדות לבני הזוג של ישראלים המעוניינים ללמוד בארצות הברית, בעוד ויזת J-2 לבן או בת הזוג של המשתתפים בתוכנית חילופי מבקרים (ויזת J-1).
בכל המקרים, ישנן הגבלות שונות עבור בני הזוג הנלווים, אשר אי עמידה בהם מהווה עילה לביטול הויזה, ובהמשך לכך לגירוש מארצות הברית: כך, למשל, בני זוג אשר לומדים או עובדים במהלך השהות שלהם בארצות הברית, למרות שאין להם ויזה המאפשרת זאת. את הבקשה לקבלת הויזה יש לבצע במסגרת ההליך המסורתי, כאשר רצוי להגיש את כל הבקשות באותו מועד.
המקרה של אזרחי ארצות הברית
במקרה ובו לאחד מבני הזוג אזרחות בארצות הברית, הויזה הרלוונטית היא ויזת K: ויזות זמניות, למרות שלא פעם המקבלים אותן דווקא כן מעוניינים להשתקע בארצות הברית לפרק זמן ארוך מכך. ויזת K-3 מיועדת לבני זוג נשואים, אשר אחד מהם אזרח ארצות הברית. הויזה ניתנת לפרק זמן של שנתיים, אם כי ניתן להאריך אותה פעמים נוספות, כל עוד הנישואין ממשיכים להתקיים למעשה.
ויזת K-1 היא ויזת אירוסין, אשר מעניקה לבני הזוג להישאר בארצות הברית לתקופה של עד שלושה חודשים, במהלכה הם חייבים להינשא בארצות הברית – לאחר מכן יהיה אפשר להגיש את הבקשה לקבל מעמד של תושב קבע חוקי.