המאמר הנוכחי מציג עבורכם את כל מה שחשוב לדעת על הוצאת ויזה לארצות הברית לאחר צבא, משימה שמוכיחה עצמה מורכבת.
הבעיה: אחוזי סירוב גבוהים
אחת ממטרות העל של הויזה, מנקודת המבט של השלטונות בארצות הברית, היא להבטיח כי אנשים המגיעים למדינה יימצאו בה רק פרק זמן מוגדר, ולמטרה שלשמה נסעו: הרצון שלהם הוא להיאבק בהגירה, בטח בלתי חוקית. במצב הדברים הזה, ברור מדוע צעירים אחרי צבא נמצאים בנקודה בעייתית, ולו מכיוון שקשה להם יותר להוכיח את הקשר העתידי שלהם למדינת ישראל.
אם ניכנס לעובי הקורה, לצורך קבלת ויזה נדרש לעמוד במספר תנאי סף שמצביעים על כך שאותו ישראלי ישוב למדינה, לאחר השהות בארצות הברית: בעלות על בית, עבודה בישראל, לימודים סטודנטיאליים במוסד אקדמי בארצנו וכיוצא בזה. כאשר המשוחרר הטרי אינו יכול לסמן בדרך כלל "וי" על אף אחד מאלה, הסיכויים שהוא ייתקל בסירוב קבלת ויזה גבוהים במידה ניכרת ביחס לשאר האוכלוסיה. גם העובדה שיש גורמים בארצות הברית שמתנהגים בחשדנות כלפי צעירים ישראלים, מחשש שיעבדו בצורה בלתי חוקית במדינה, אינה תורמת.
סיבות אלה ואחרות מסבירות מדוע אחוזי הסירוב לבקשות לויזות שמגישים ישראלים נחשבים לגבוהים, מה שבין השאר מביא לכך שישראל לא נכללת בתוכנית הפטור מקבלת ויזה לארה"ב.
אז מה עושים?
לפני מספר שנים, פנה משרד החוץ בבקשה חד משמעית לצעירים ישראלים אחרי צבא: לא להגיש בקשות לקבלת ויזה לארצות הברית, ולו מכיוון שיש סבירות גבוהה שהבקשות האלה יידחו. לדחייה הזו מספר השלכות: הן מביאות לבזבוז כספים מצידם של המעוניינים בקבלת הויזה (תשלום האגרה לויזה, העומד על 160 דולרים לפחות, אינו מוחזר כאשר הבקשה מסורבת), מבזבזות זמן יקר ואף מעלות את הסטטיסטיקה הלא מחמיאה של סירוב לבקשות ישראלים.
אנחנו לא טוענים שעליכם לוותר על חלום הנסיעה שלכם לארצות הברית, אבל כן ממליצים לכם לדחות מעט את הנסיעה. מומלץ שלא להגיש את הבקשה ממש עם השחרור מהצבא, אלא לאחר שעובדים מספר חודשים בישראל (ככה גם יהיה יותר קל לממן את הטיסה, אגב). אם מעוניינים ללמוד בעתיד הנראה לעין, רצוי להצטייד באישור קבלה ללימודים, שמעיד אף הוא על כוונות לחזור לישראל.