כאשר נכנסים לעובי הקורה, מבחינים כי יש מספר סוגי ויזות עבודה, כל אחד מהם בעל מאפיינים משלו, או ליתר דיוק: מתאים במצבים שונים. המאמר הנוכחי מתייחס לויזת H1-B, סוג נפוץ וחשוב מאד של ויזה לארצות הברית
ויזת H1-B – מאפיינים עיקריים
ויזת H1-B היא ויזה המיועדת לעובדים מיומנים ומשכילים, המעוניינים להגיע לארצות הברית על מנת לעסוק בה במקצוע ספציפי. חשוב לשים לב, כבר בנקודת ההתחלה, שהויזה מיועדת לאנשים בעלי תפקידים בכירים באופן יחסי: עליהם להוכיח שיש להם מיומנות המתאימה לביצוע סוג העבודה, כאשר מבחינה אקדמית נדרש מהם להיות בעלי תואר אקדמי ראשון ומעלה במקצוע הקרוב לתחום העיסוק שלהם.
בין המקצועות אשר הויזה נוגעת אליהם ניתן למנות הנדסה, ארכיטקטורה, ראיית חשבון, מדע, מחשבים, רפואה, עיצוב תעשייתי, הוראה ועוד.
את הבקשה ניתן להגיש רק עבור עבודה שמתחילה חצי שנה ומעלה מרגע הגשת הבקשה. הויזה ניתנת לתקופה מקסימלית של עד שלוש שנים, כאשר לקראת סיום תוקפה ניתן לנסות ולהאריך אותה במספר שנים נוספות – עד לפרק זמן כולל של שש שנים. בכל מקרה, זוהי אינה הויזה לאנשים המעוניינים להגר לארצות הברית באופן רשמי, אנשים שצריכים לנסות את מזלם במסגרת הגרלת הגרין קארד המתקיימת בכל שנה.
הסיכויים לקבלת הויזה
חשוב לקחת בחשבון שממש לא מובן מאליו שהגשת הבקשה לויזת H1-B תיענה בחיוב. הביקוש לויזות מהסוג הזה גבוה מאד, אפילו ביחס לסוגים אחרים של ויזות עבודה. מדי שנה, מגבילה ארצות הברית את ויזות H1-B שהיא מאשרת לכ-65,000 ויזות בשנה "פיזיקלית" אחת (שנה המתחילה בראשון לאוקטובר ומסתיימת ביום האחרון של חודש ספטמבר בשנה העוקבת).
מעצם ההגדרה של הויזה הזו, היא מאפשרת עבודה ברחבי ארצות הברית. העבודה חייבת, עם זאת, להתבצע בתחום המקצועי אליו האדם משתייך ואשר את המומחיות שלו בו הוא כבר הוכיח.
הויזה עצמה מעמידה מספר תנאים, בהם האדם העובד צריך לעמוד: אי קיום תנאי הויזה מהווה עילה לביטולה ולכן גם לגירוש מארצות הברית. התנאי הראשון, והמרכזי מכולם, הוא שהויזה למעשה מוגבלת לגורם תעסוקתי אחד, אשר הסכים לשמש כ"ספונסר" עבור אותו אדם – ציון המעסיק נדרש כבר בנקודת ההתחלה, על גבי טפסי ההגשה. במקרים מסוימים העובד יכול לעבוד אצל מספר מעסיקים, אם כי צריך לקחת בחשבון שבמצב הזה יש צורך שכל אחד מבין המעסיקים של ויאשר את הויזה.
כדי שהתהליך יתנהל היטב, נדרש גם מהמעסיק לעמוד בתנאי סף שונים. הוא צריך להבטיח לעובד הישראלי שלו שכר מתאים למשרה, או כזה שהיה משלם לעובד אמריקאי בעל כישורים וניסיון דומים (הגבוה מביניהם). המעסיק מתחייב להעניק לעובד הישראלי את האישור הנדרש ממשרד התעסוקה.