ויזת סחר

במהלך השנים, הפך העולם בו אנו חיים לכפר גלובאלי קטן. יותר ויותר עסקאות נערכות בזירה הבינלאומית מדי שנה, כאשר היחסים הקרובים בין ישראל לארצות הברית מביאים לכך שלא מעט עסקאות מערבות גורמים משתי המדינות האלה.

יש לכך השפעה מהותית גם על התהליך של הוצאת ויזה לארצות הברית, עם מספר סוגים רלוונטיים במיוחד לעבודתם של סוחרים ומשקיעים בארצות הברית.

הויזה הרלוונטית: ויזה E

כשמדברים על ויזת מסחר בארצות הברית, שני סוגים של ויזות הופכים לרלוונטיים. יש לציין כי הויזות מאפיינות אזרחי מדינות אשר מקיימות אמנה הדדית עם ארצות הברית – ישראל עונה כמובן על ההגדרה הזו. ויזת E, ברמה הכללית, מאפשרת לחברות כלכליות או למשקיעים להעביר לארצות הברית עובדים. הנטייה ברשויות האמריקאיות היא לקדם בעיקר עובדים אשר הפעילות שלהם יכולה לקדם בצורה משמעותית את האינטרסים הכלכליים של ארצות הברית.

ויזת E1

ויזת E1, הסוג המרכזי הראשון, מיועדת ליבואנים או ליצואנים ישראליים. הויזה עבורם יכולה להתקבל בתנאי שהסחר עם גורמים שונים בארצות הברית הוא ממושך יחסית, וכן רק כאשר הם מוכיחים כי הפעילות עם הגורמים האמריקאיים מהווה חלק בלתי נפרד מהפעילות שלהם. מבחינת סחר בינלאומי, נדרש שהסחר עם ארצות הברית יעמוד על מחצית לפחות מהיקף הסחר הבינלאומי הכולל של אותה חברה ישראלית.

תנאי סף נוסף לקבלת הויזה הוא היותו של מגיש הבקשה אזרח מן המניין של המדינה המקיימת את האמנה עם ארצות הברית – ישראל, במקרה הזה. נדרש להוכיח כי הזרימה המסחרית של הסחורה, השירותים או הטכנולוגיה בין הגורמים הישראליים לאמריקאיים תהיה ברורה, כך שניתן יהיה לזהותה, וכן שהזרימה עצמה תהיה רציפה. על האדם המועמד לקבל את הויזה להיות בעל משרה בכירה או ניהולית באותה חברה, או לחלופין בעל כישורים שהוגדרו כייחודיים לצורך התפעול השוטף של החברה.

הכירו: ויזת E2

ויזת E2 מיועדת לאוכלוסיה מעט שונה: משקיעים באחת ממדינות ארצות הברית, המחזיקים בדרכון או באזרחות של מדינה אשר חתמה על אמנת משקיעים עם ארצות הברית. לפני מספר שנים חתם ברק אובמה, נשיא ארצות הברית, על חוק שיוסיף את ישראל לרשימת המדינות העונות על ההגדרה הזו, גם אם יש לציין שעדיין לא החל הליך ההטמעה של הויזה, כך שאזרחים ישראלים אינם יכולים עוד להוציא אותה.

בכל מקרה, גם על מנת לקבל את ויזת E2 יהיה צורך בשורה ארוכה של הוכחות. מגיש הבקשה צריך להיות בעל אזרחות ממדינת האמנה, כשלפחות מחצית מהחברה צריכים להיות בבעלות אותה מדינה. על המועמד לויזה להימצא בתהליך השקעה, אשר כשלעצמה צריכה להיות משמעותית ולא למטרות של פרנסה והגדלת רווחים בלבד. גם כאן, נדרש ממגישי הבקשה להחזיק במשרות ניהוליות או בכירות בחברה, או להיות מוגדרים כבעלי כישורים ייחודיים הכרחיים עבור התפעול השוטף של החברה.